לאון יוסף (1922-1948) – ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

לאון יוסף (מקור: אתר "יזכור")

בכל שנה אנו חווים את המקבץ הכבד של ימי הזיכרון. הראשון, לשואה ולגבורה, לאחריו יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה ומיד במעבר חד לחגיגות יום העצמאות. השנה נחגוג 65 שנים לעצמאותנו. לא בכדי נבחרו ימים אילו בצמידות וסיפור חייו הטרגי של לאון יוסף הוא סמל לקשר הזה.

 לאון יוסף נולד ב-1922 בעיר פלובדיב, העיר השנייה בגודלה בבולגריה לחנה ושמעון, פועלים קשי יום. הוא סיים את בית הספר היהודי בעירו והחל לפרנס את משפחתו כסנדלר. בסוף שנות ה-30 החל השלטון בבולגריה לרדוף באופן ממוסד את יהודי המדינה וב-16 בספטמבר 1939 החליטה הממשלה הבולגרית לגרש  4,000 "נתינים זרים" ששהו על אדמת בולגריה. מאחורי המינוח "נתינים זרים" עמדו כמובן 4,000 יהודים וביניהם יוסף ומשפחתו. הם נעצרו והושלכו בשטח ההפקר בגבולות יוון, טורקיה ובולגריה, ולאחר תלאות רבות הצליחו להגיע לעיר הנמל וארנה שעל חוף הים השחור.

בווארנה, במימון ארגון הג'וינט עלו לאון יוסף ומשפחתו על אניית מעפילים פרטית בשם "סלבדור" שהפעיל ד"ר ברוך קונפינו, דמות השנויה במחלוקת. קונפינו ניהל מבצע העפלה פרטי  מבולגריה ודרכה, ובמסגרתו כבר הפליגו הספינות: "אגיוס ניקולאוס", "רודניצ'אר" (א'-ד') וה"ליברטאד". ה"סלבדור" הייתה  מפרשית רעועה ללא מנוע אשר בלחץ המשטרה הבולגרית הועלו עליה 352 מעפילים. ב-3 בדצמבר 1940 יצאה הספינה לדרכה וב-12 בדצמבר טבעה מול העיירה סיליברי בטורקיה, אשר לחוף ים השיש. 238 מעפילים ובהם 66 ילדים ונערים טבעו באסון הנורא, ולאון יוסף איבד את אימו, אחותו ושני אחיו הקטנים. מכל משפחתו נותר לו אביו שמעון.  

שרידי ה"סלבדור" על חוף סיליברי שבטורקיה. (מקור: קרן ויקימדיה, איזי אלמוג, "כולנו בולגרים")

 קברי נספי הסלבדור בחלקת המעפילים בהר הרצל בירושלים. (מקור: קרן ויקימדיה, ד"ר אבישי טייכר)

בדרך לא דרך, הצליחו לאון יוסף ואביו לעלות לישראל, ויוסף שלא "מצא את עצמו" הצטרף לכוחות המגן ושירת כשומר ונוטר בקיבוצים שונים. בהמשך, הצטרף ל"הגנה" ונטל חלק בקרבות שפרצו, בעיקר לאחר אישור "תכנית החלוקה". ב-16 במרץ 1948 נקלעה כיתת לוחמים חברי קיבוץ בית קשת, בפיקודו של עלי בן צבי (בנו של יצחק בן צבי, לימים נשיא המדינה השני), למארב. שבעה לוחמים וביניהם עלי נהרגו ואחד הצליח להגיע פצוע לשערי הקיבוץ. כוח מגדוד "ברק" של חטיבת גולני הגיע למקום ונקלע לקרב עם לוחמים מהשבט הבדואי ערב א זביח. בשל הגשם השוטף הסתבך הקרב. שלושה מלוחמי גדוד ברק וביניהם לאון יוסף נפלו בקרב והכוח נאלץ לסגת ולהשאיר את הגופות בשטח. לאון יוסף נקבר בקבר מאולתר באשדות יעקב וב-1950 הועבר לחלקה הצבאית בהר הרצל. ב-1964 הועלו עצמותיהם של הנספים באסון הסלבדור לישראל ונטמנו בחלקת המעפילים בהר הרצל.

שם, בהר הרצל, חלקה ליד חלקה קבורים יוסף לאון ומשפחתו.

"מעריב", 17 במרץ 1948

לוח הנצחה לנספים באסון ה"סלבדור", המוצב בחלקת המעפילים בהר הרצל. (מקור: קרן ויקימדיה, ד"ר אבישי טייכר)