תשכחו מהאינטרנט, הצילו את עצמכם!

המחבר מסביר מדוע האינטרנט ידאג לעצמו – ולמה זה צריך להדאיג אתכם מאוד
כאשר אני חש חסר משמעות יותר מהרגיל, אני מזכיר לעצמי 2 דברים שמעניקים משמעות לחיים של כולנו. אני מתכוון לחתול של שרדינגר ולהתחממות גלובלית מתוצרת האנושות.

הצילו את החתול

תיתן ל"אני לא מעז" לגבור על "אני רוצה", כמו החתול על שפת אגם
– ויליאם שייקספיר, מקבת, מערכה ראשונה, סצינה שביעית
איני יכול להרגע מהדימוי המצמרר של החתול הזה. אני מתכוון, שרדינגר מבקש מאיתנו לדמיין את החתול נעול בקופסה אטומה ובה מבחנת גז רעיל, מקור רדיואקטיבי, מונה גייגר ומתקן מתוצרת רוב גולדברג-סלאש-המרקיז דה סאד שינפץ את המבחנה ברגע שמונה הגייגר יזהה חלקיק רדיואקטיבי. ארווין שרדינגר היה אמן יצירתי במדיה המעודנת של הניסויים המחשבתיים.
החתול של שרדינגרבכל אופן הנקודה היא שאחרי זמן מה, בהתאם לאינטרפרטציה של המכניקה הקוונטית הנוהגת בקופנהגן – שכולנו מסכימים עימה, נכון? – החתול ימצא במצבים חופפים. הוא חי ומת באותו זמן, עד שמשקיף יתבונן בו.
המשקיף הזה – והוא יכול להיות משקיף כלשהו – חשוב למדי לחתול. ולא רק לחתול בניסוי המחשבתי. משקיפים, ואני בהחלט משקיף, הם בעלי חשיבות עליונה בפיזיקת הקוונטים. ואני מוצא את זה מרגיע. אני משנה ליקום.
אלא שלאחרונה שקע בתודעתי שזו נחמה פורתא. ההערכה של היקום אלי כמשקיף היא כדבריו של כוכב רוק "אני חייב הכל למעריצים שלי". כן אתה חייב, אני רוצה לענות, אבל אתה מעריך את המעריצים שלך בדיוק כמעריצים. לא אכפת לך מהחיים ומהפחדים והספקות העצמיים שלנו. אתה רק רוצה שנמשיך להיות מעריצים.
אותו דבר עם היקום. לא אכפת לו אם אנחנו מאושרים. אכפת לו רק אם אנחנו צופים. היקום נרקיסיסטי כמו כוכב רוק.
אני רואה לאן היא הולכת / היא צפויה כמו אחרית הימים
– אדם סיימור וכריסי היינד, פופסטאר
ואז אני מוצא את אפקט הצופה פחות מרגיע מבעבר.

הצילו את כדור הארץ

וזה משאיר אותנו עם ההתחממות הגלובלית שמציעה קצת נחמה. האנושות, ואני בהחלט בן אנוש, יכולה להשמיד את כדור הארץ. לכן אני נחשב.
אבל לצערנו זה לא נכון. אנחנו לא יכולים באמת להשמיד את כדור הארץ או להציל אותו. אנחנו יכולים לחרב את האקלים, ובעצם אנחנו עושים את זה. ויהיו לזה השלכות נבזיות. אבל אין בזה שום דבר שמסכן את כדור הארץ. זה מסכן אותנו. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להאיץ את הגעתה של נקודת הקיצון התרמית וקריסתה של הציביליזציה.
התחממות גלובליתכדור הארץ יסתדר מצויין. קרוב לודאי על חשבוננו.
(שימו לב ואל תבינו שאין ביכולתנו להשמיד את כדור הארץ. אני רק מציין שלא נוכל לעשות זאת באמצעות התחממות גלובלית. אם המסקנות במחקר המדעי הזה נכונות, אולי נוכל לעשות זאת באמצעות מאיץ החלקיקים הגדול. אני בטוח שנמצא כבר דרך).
ואז אני מוצא את ההתחממות הגלובלית פחות מרגיעה מבעבר.

הצילו את האינטרנט

הדבר נכון גם לגבי הקריאת האחרונות "להציל את האינטרנט". אני אהיה חשוב למדי אם אני אציל את האינטרנט. אבל הגעתי למסקנה שזה בלתי אפשרי.
אני חושש שגוגל ווריזון לא ישמידו את האינטרנט לא משנה כמה מזימות הם ירקחו במסתרים.
כן, אני מבין שגוגל הפכה לרשע. היא זוממת עם וריזון אפשרות ליצור חבילות/מסלולי קישור לאינטרנט ומערערת את עקרון נייטרליות הרשת, ותוך כדי כך מרחיבה את הפער בין אלו שיש להם לאלו שאין להם, הורסת את הדמוקרטיה, ואולי אפילו מעלה חיוך קל על פניו של רופרט מרדוק.
הדבר היחידי שמונע מגוגל להראות כהתגלמות הרשע היא העובדה שלארי אליסון בסביבה כדי להעמיד את הרשע של גוגל בצל. אורקל תשמיד את האינטרנט בוודאות הרבה לפני שגוגל תוכל לבצע את המלאכה, ברגע שהיא תסיים להשמיד את גאוה ואופן סולריס.
הבעיה היא שאני לא קונה את זה. גוגל אולי תגרום קצת נזק, והתחמונים שלה עם וריזון הם בהחלט מקור לדאגה, אבל היא לא תשמיד את האינטרנט.
הצילו את האינטרנטכבר מאוחר מדי לזה. אם רצינו להרוג את האינטרנט, היינו צריכים לחנוק אותו בעריסתו. כעת הוא כבר גדול מדי בכדי להכשל.
מישהו אמר לי שווירד (Wired) אמרו שהאינטרנט מת. אז שאלתי "ווירד עוד חיים?" קשה לעקוב אילו מההוצאות לאור מבוססות עצים מתים עדיין קיימות. אבל אני בטוח ש ".. מת" הוא מת. האינטרנט אינו מת ואפילו אינו ניתן להריגה.
גוגל ווריזון יכולים לזמום, וכולם יכולים לתבוע את כולם, וזה לא יהרוג את האינטרנט. חוקי אינטרנט יגיעו וילכו, ביחד עם הוראות, גופי תקינה, אמנות בינלאומיות, קנוניות, עסקאות בחדרים אחוריים, מגבלות סחר, מועדוני חברים, והתאגדויות, היוצרים חסמים זמניים ברמות חדירות שונות כנגד כל פעילות או כל הפעילויות שהגופים ה"מתאבלים" מוצאים כפוגעניים לערכיהם ורווחיהם.
האינטרנט אולי יהפוך לטלאים של גנים נעולים עם חומות שיזלגו מידע באופן בלתי צפוי או סלקטיבי, מוקפים כולם בפרץ של אנרכיה. יהיו חוקים חדשים, והם לא יהיו כמו החוקים הישנים.
החוק היחידי שיחדל מלהתקיים הוא החוק המאיים על האינטרנט עצמו. האינטרנט בסביבה כבר מספיק זמן, ומורכב מספיק, בכדי להיות מודע לעצמו. וכדי להגן על עצמו.
האינטרנט היא נערכת מבוזרת בעלת מורכבות עצומה, וכאשר אתה נתקל באחת כזו, אתה מבחין בדפוסים שמתחילים להתגבש. ברגע שאתה חוצה סף מורכבות, ארגון וקישוריות מסויימים, כבר לא ניתן לחזות את מאפייני הכלל ממאפייני הפרטים. מוחות אינם סתם אוסף של נוירונים. כימיה אינה רק פיסיקה שימושית, ביולוגיה אינה רק כימיה שימושית, ופסיכולוגיה אינה רק ביולוגיה שימושית. זרימת התנועה אינה ניתנת לחיזוי כתוצאה מהבנת תכנון המכונית. מערכות מורכבות מארגנות עצמן בצורה בלתי ניתנת לניבוי, כמן עובדים בסווט שופס מספיק גדולים או ילדים במחנה קיץ.

הצילו את עצמכם

בעקרון, לאינטרנט כבר יש זהות. הוא מתפתח באופן מהיר יותר מאשר החיים מבוססי הפחמן התפתחו אי פעם, אבל יש שם זהות. אל תבקשו ממני לתאר אותה. היא אינה אנושית. היא אינה חיים מבוססי פחמן. מה האינטרנט לעצמו כנראה אינו ניתן להבנה ע"י המוח האנושי.
ואין שום סיבה לצפות שהוא יראה בנו משהו מיוחד. אולי נהיה עבורו משהו כמו שחיידקי המעיים הם עבורנו. שימושיים ברמה פרימיטיבית, אך חסרי ענין ממשי. ובודאי שלא אכפת לו מערכינו, רווחתנו או אושרנו.
לא יותר ממה שאמא טבע אכפת לה.
אני לא אומר שאנחנו לא צריכים להיות מודאגים מההתחממות הגלובלית. או קריסת הכלכלה הגלובלית. או כלי נשק גרעיניים בשוק החופשי. או אסטרואידים. אני רק אומר שאנחנו צריכים לדאוג גם מהמפלצת הלא אנושית הזו ששחררנו לעולם: האינטרנט.
האינטרנט יכול לדאוג לעצמו, וזה צריך להדאיג אותנו.
תורגם ממאמר שנכתב ע"י ג'והן שייד. כל הזכויות שמורות לג'והן שייד, ופראג-פאב באמצעות מיכאל סווין. כל הזכויות לגירסה העברית שמורות למירון אופיר. המחברים נתנו רשות בכתב לתרגום ופרסום המאמר בבלוג זה. ניתן למצוא את המאמר המקורי מאת John Shade כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *