ללכת לדואר

המחבר מגלה שהדוא"ל שבור ואינו מציע שום פתרון

דוא"ל הוא כמו חמצן – הוא חיוני לקיום החיים על פני הכדור הזה, אבל עודף יגרום לך לתחושת סחרחורת (אלכסנדר סידורקין)

"ללכת לדואר" עומד לחזור לאופנה בקרוב. בקרוב לא רק עובדים ממורמרים של שירות ממשלתי כלשהו במיקור חוץ יתחרפנו. הדוא"ל עושה ככל יכולתו בכדי להפוך את כולנו לעובדי דואר פסיכיים. אפילו החזקים שביניכם כורעים תחת העומס. בסופו של דבר – אתם עתידים להשבר.

האימייל שבור?כי אנחנו טובעים באימיילים לא רצויים, מאויימים ע"י מזימות וקוד זדוני באימיילים, ולא מסוגלים לנהל את השטפון של ההודעות הנכנסות. הדוא"ל שבור. אתם יכולים לוודא את זה בדרך המקובלת: ע"י ספירת ההיטים שאתם מקבלים לחיפוש "תיקון דוא"ל".

מישהו צריך לתקן את זה

הגיע הזמן לתקן את הדוא"ל.

אני לא מדבר על תיקון חשבון ברירת המחדל לאחר שפייסבוק שינתה אותו בהחבא ל אתה @ אצלם דוט קום. אני מדבר פה על תיקון הדוא"ל עצמו. הטכנולוגיה. ההיבטים המקובלים של החיים במאה ה-21.

זה לא שאף אחד לא ניסה לתקן את הדוא"ל. להמציא אותו מחדש. AOL ניסתה. גוגל ניסתה מספר פעמים. פשוט הנסיונות לתקן את הדוא"ל שבורים בעצמם.

דיויד פוג אומר שהוא רוצה לתקן את הדוא"ל, אבל בעצם הוא רוצה שאנשים יהיו יותר טובים בזה. כנראה האנשים ששולחים לו אימיילים. טוב, הוא בחור פופולרי. אני בטוח שהוא מקבל המון הודעות מחורבנות מאנשים סתומים לחלוטין. ומכיוון שיש לו במה באמצעותה הוא מדבר עם העולם, מדוע לא להשתמש בה כדי להעניש את אוהדיו ולנדנד להם שילחו לו אימיילים פחות גרועים?

אבל למרות שזו תוכנית לא רעה לבעל טור פופולרי בתעשייה, לא ניתן להכליל את האסטרטגיה הזו לכולנו. וזה כנראה גם לא יעבוד בשביל פוג, כי הוא מנסה לתקן אנשים. קשה מאוד. הרבה יותר קל לתקן טכנולוגיה. או את הפרוטוקולים והטקסים הנלווים.

(דרך אגב, כשאפל השתמשה בזמנו בביטוי "כולנו", עלה לכם הבזק של תמונה של רונלד רייגן חסר רגליים בכל פעם ששמעתם את זה? לא? אז אני מניח שזה רק אני).

פול גרהם הוא בחור חכם. הוא רוצה לתקן את הדוא"ל. הוא אומר שאימייל זה רשימת מטלות. הוא מטורף. ואני אומר את זה כאדם ששולח לעצמו אימיילים מאוחר בלילה כדי להזכיר לאני של הבוקר על מטלות לעשייה. אבל הדוא"ל אינו רשימת מטלות לעשייה. אם אנשים אחרים יכולים לשלוח פריטים לתוך רשימת המטלות שלך זה לא בעיית דוא"ל, החיים שלך פשוט בזבל.

האיש הזה חושב כנראה שהדוא"ל לא מסובך מספיק. האנשים האלה חושבים שזו פלטפורמה להיבנות עליה. אז אם יש לך את היישום אתה יכול לקרוא את ההודעה? שבור בהחלט. האישה הזו רוצה שדוא"ל תאגידי יעבוד כמו הדואר. פרט לכך שהיא רוצה יותר שליטה במי שיוכל לשלוח לה הודעות. אבל דוא"ל אינו קבוצת דיון, זה ערוץ תקשורת פתוח, זה דואר. ההיבט הגילויי שלו הוא הכרחי.

דבר אחד שלא יתקן את הדוא"ל זה חסימה סיטונאית. חסימת אימיילים מאנשים שאתה מכיר ולא רוצה לשמוע מהם עוד לעולם, בטח, זה נבון. אבל חסימת מיילים מאנשים שאין לך מושג אם אתה רוצה לשמוע אותם זה כמו – וכאן אני מתייחס לאסכולה ישנה, אנשים מתחת גיל 30 אולי יתקשו לעקוב אחרי – עקירת הטלפון מהקיר בכדי לא לשמוע אותו מצלצל. אתה עושה את זה רק בגלל שהשיטה מקולקלת ואתה נואש. אתה בעצם שובר את הדוא"ל עצמו. אתה עוקר את מרכיב הגילוי של המכשיר. אתה מתחבא מהעולם. ולמרות שלי זה נשמע טוב, אנשים אומרים לי שזה רע.

אני לא מספק פתרונות

אז איך אנחנו מתקנים את הדוא"ל? אין לי מושג. אני לא מספק פתרונות. אני מתמחה בבעיות. קל יותר למצוא אותן.

אני מתכוון שאני משער שהייתי יכול להציע להחליף את הדימוי של "מכתב במעטפה" בדימוי של "גלויה". אם אין לנו פרטיות בכל מקרה, למה לא לבטל את השלב זולל הזמן של "פתיחת אימייל"? נעביר את שורת הנושא להודעה ונדרוש שכל דבר ארוך יותר יארז בקובץ דרופבוקס נפרד. המטרה היא להפוך הכנת הודעות ארוכות לפחות קלה. או אז אנשים יחשבו יותר לפני הכנתן, ישפרו את התוכן, ויחליטו לא לשלוח אימיילים מטופשים או מיותרים.

מה אם היה בלתי אפשרי לשמור אימיילים? ברגע שפתחת את ההודעה אתה חייב לעשות איתה משהו, כי היא מתאדה ברגע שאתה סוגר אותה. והיא מתאדה לאחר כמה ימים גם אם לא פתחת אותה?

כל אלה כנראה רעיונות גרועים. אמרתי לכם שאני לא מספק פתרונות. אבל גם את התנהגותי אני לא משנה אלא אם אני מוכרח. אם הבעיה בדוא"ל היא בעיית אנשים, שנגרמת ע"י השולחים והמקבלים כאחת, אזי תיקון הדוא"ל תלוי בשינוי התנהגותם.

הטכנולוגיה צריכה לרפות את ידי התנהלות הדוא"ל הגרועה. רק אל תשאלו אותי איך.

תורגם ממאמר שנכתב ע"י ג'והן שייד. כל הזכויות שמורות לג'והן שייד, ופראג-פאב באמצעות מיכאל סווין. כל הזכויות לגירסה העברית שמורות למירון אופיר. המחברים נתנו רשות בכתב לתרגום ופרסום המאמר בבלוג זה. ניתן למצוא את המאמר המקורי מאת John Shade כאן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *