התכנסנו היום בבית הקברות החדש בראשון-לציון לאזכרת שנה לפטירתו של אבי ז"ל. בקטע "הדתי" ניהל חמי, עמירם, את הקראת הפסוקים מפרק תהילים קיט (על פי האותיות: ר פ א ל נ ש מ ה), ואת אל מלא רחמים. אריק קרא את קדיש היתום יחד איתי.

לאחר מכן נשאתי את הדברים הללו:

אבא,
עברה שנה מאז נכנעת למחלה שהכריעה אותך.
כבר שנה שאנו מרגישים בחסרונך ומתגעגעים אליך מאוד.
חסרות לנו השיחות הארוכות שהיינו מנהלים, חסר הידע, הכשרון, הציורים, הנגינה, משחקי השחמט.
אהבנו לדבר ולהתווכח על כל נושא, בעיקר בנושאי טכנולוגיה והנדסה, והשיחות איתך חסרות לי מאוד.
גם דור זוכר ומתגעגע. למרות שהוא היה קטן הוא נזכר מדי פעם ושואל איפה סבא? הוא רוצה שתצייר לו את הציורים היפים שהיית משרבט בדקות, שתנגן לו בחליל את השירים שאהב ושתלמד אותו לספור ולקרוא.
אהבנו לשמוע את הסיפורים שהיו לך על המשפחה, הצבא, העבודה שלך והטיולים בחו"ל.
כבר שנה שהשארת אותנו לבד ועזבת למקום אחר. זכית לראות את הנכדים, ובשנה שאינך עמנו הם גדלו והתפתחו.
אבא,
תשגיח עלינו ועל המשפחה.
מתגעגעים אליך מאוד – המשפחה, החברים, העמיתים לעבודה וכל מכריך ומוקיריך.

ולסיום אלקס נשא דברים בשם עמיתיו לעבודה של אבא.

הטקס היה מרגש מאוד ורבים הזילו דמעה.