הרבה ילדים שואלים "מה הייתי לפני שנולדתי?".
מבוגרים לעומת זאת חוששים מהמוות ושואלים "מה יהיה איתי לאחר מותי?".
כשאנו מתבגרים אנו מבצעים רציונליזציה של היותנו. אנו מבינים שנוצרנו עם הלידה (או 9 חודשים לפני כן) אבל מדוע אנו חוששים מהמוות?
במה שונה חוסר קיומנו לפני הלידה מחוסר קיומנו לאחר המוות?