מאת: מוטי כנרי

טורקיה-ישראל

יחסי ישראל טורקיה נמצאים בעצם ימים אילו בשפל המדרגה ויתכן ואף ירחיקו לשפל נוסף. מייד עם תחילתו של המשבר החלו אצלנו תגובות אמוציונאליות והופצו כל מיני הודעות דוא"ל "שרשרת"  שעיקרן: הטורקים מפגינים סוג חדש של אנטישמיות ומאז ומעולם היו אנטישמים. הם רדפו יהודים תוך ציון דוגמאות כגון העלייה הראשונה  ומחתרת ניל"י ואף הרהיבו והוסיפו שהם מנעו סיוע מיהודים בתקופת השואה.

הטורקים מן הסתם אחראים ללא מעט "פשעים" משלהם, החל מטבח הארמנים הראשון (1894-1896)[בטבח הארמנים הראשון נרצחו בין 100,000 ל-200,000 ארמנים.], דרך רצח העם הארמני (1915-1918) [המכונה גם טבח הארמנים השני. בסיכומי חוזה פריז 1919, שסיים את מלחמת העולם הראשונה הוטלה על האימפריה העות'מאנית אחריות לרציחתם של 800,000 ארמנים. נציגי הממשל העות'מאני הודו ברצח 300,000 ארמנים. הנספח הצבאי של הקיסרות הגרמנית, בעלת בריתה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה טוען שנרצחו 1.2 מליון ארמנים וזהו כנראה המספר האמיתי.], רדיפת העם הכורדי וכלה בכיבושו של מחצית מהאי קפריסין.
אבל, העות'מאנים של פעם והטורקים של היום, מעולם לא היו ואינם אנטישמים (או אנטי יהודים לצורך ענייננו) . מוצא הטורקים אינו שמי, אלא מקבוצת שבטי האוע'וז המרכז אסיאתים.

כמה עובדות היסטוריות:
הסולטאן העות'מאני באיזיט השני  (1481-1512), הזמין את 200,000 מגורשי ספרד (1492)  ופורטוגל (1496) לשטחי האימפריה ועודד אותם להתיישב בה. הסולטאן הוציא פירמאן (צו מלכותי) שמנחה את כל המושלים המקומיים לסייע ליהודים בקליטה ואיים בהוצאה להורג כנגד כל מי שיפר את הצו (Lewis, Bernard, The Jews of Islam, Princeton University Press ,1984 ,pages 28-32). באיזיט לעג בפומבי לפרדיננד ואיזבלה המלכים הקתולים של ספרד שגירשו את היהודים וציין שהם טיפשים מאחר ורוששו את ממלכתם והעשירו את שלו (Lewis, Bernard, The Jews of Islam, ,pages 25-28).

בכל תקופת קיומה של האימפריה העות'מאנית נהנו היהודים מחופש פולחן ועיסוקים כפי שלא ידעו באף מקום אחר, בה בשעה שבאירופה המערבית בחלק מהמדינות פעלה אינקוויזיציה ויהודים הוצאו להורג ובאחרות הוגבלו חופש הפולחן והעיסוקים שלהם. נכון, האימפריה העות'מאנית לא הייתה מדינה דמוקרטית, אך זוהי אמירה דמגוגית שכן כל בר דעת יודע שבאותה העת לא ממש שגשגו ברחבי אירופה "דמוקרטיות פלורליסטיות" וממילא רעיון המדינה המודרנית נולד רק במאה ה-18.

אז איך נסביר את יחסו של הסולטאן עבדול חמיד השני לבני העלייה הראשונה (1881-1904)?. טעות נפוצה היא במתכוון או בשוגג לבחון אירוע היסטורי ב"משקפיים מודרניות". יש לבחון את האירוע בהתייחס לזמן ולמרחב בו הוא התרחש. בימינו העם היהודי הינו שילוב של דת וגם לאום, שכן הוקמה מדינת ישראל. בשלהי המאה ה-19 היהודים היו מיעוט אתני בתוך ישויות מדיניות. היו יהודים עות'מאנים ויהודים נתיני האימפריה הרוסית וכך הלאה. גרעין העלייה הראשונה הורכב מיהודים נתיני האימפריה הרוסית, שהיתה אויבתה בנפש של האימפריה העות'מאנית ורק מספר שנים קודם לכן הנחילה לה תבוסה צבאית ניצחת, אשר בעקבותיה איבדו העות'מאנים את מרבית חבל הבלקן.

בעיני הסולטאן עבדול חמיד השני מדובר היה במיעוט של נתינים רוסים, חתרנים שאמונתם הדתית הינה יהודית. עובדה, שבשאר חלקי האימפריה לא רדפו יהודים (אליעזר בארי, ראשית הסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: ספרית הפועלים, 1985). כמובן שהיו סיבות נוספות כגון חשש משינוי מאזן דמוגראפי אבל בשלב זה הן היו משניות.

והטענה לגבי "עמידת הטורקים מהצד" בעת שואת יהודי אירופה? במרץ 1941 נכנס הצבא הגרמני לשטח ממלכת בולגריה בעלת בריתה של גרמניה והשתמש באדמתה כבסיס לכיבוש יוון ויוגוסלביה. טורקיה הכריזה על ניטראליות ונקטה במדיניות רשמית של הגנה על יהודים בעלי אזרחות טורקית, כפי שנקטו מדינות נוספות באירופה כגון שבדיה ושווייץ. לאחר כיבוש יוון הצליחו כמה מאות יהודים להימלט לשטחי טורקיה ומשם להגיע לארץ ישראל ולמדינות אחרות (מהערים הסמוכות לגבול הטורקי כגון דידימוטיכו). הטורקים העלימו עין ונתנו לעניין להמשך, עד שקיבלו איום מפורש מהגרמנים שמדובר בהפרת הניטראליות . האיום לווה בתנועת כוחות אל הגבול הטורקי. פלישה גרמנית לטורקיה הייתה מסתיימת תוך ימים אחדים בהבסת הצבא הטורקי החלש יחסית ובחורבן הקהילה היהודית הגדולה בטורקיה. בשלב זה סגרו השלטונות את הגבולות והחזירו פליטים בחזרה ליוון.

ראוי גם להזכיר את סלאחטין אולקומן הקונסול הטורקי לאי רודוס, אשר כונה "שינדלר הטורקי" והציל תוך סיכון חייו 43 מיהודי האי בטענה שקרית שהם אזרחים טורקים. לקראת סיום המלחמה הפסיקה טורקיה להיות ניטראלית והודיעה על הצטרפותה לבעלות הברית. היו מדינות שהעדיפו להישאר ניטראליות עד סיום המלחמה. כאשר נודע דבר פועלו של אולקומן לגרמנים, הם הפציצו את הקונסוליה הטורקית באי רודוס. אולקומן ניצל, אך אשתו שהייתה בחודשי הריון מתקדמים נהרגה .

אז מה קרה פתאום לטורקים? בניגוד לקו המחשבה הישראלי הטיפוסי, שישראל היא מרכז העולם, הכל קורה בגללנו, בזכותנו או נגדנו, התהליך שעוברת טורקיה לא קשור לישראל והיה מתרחש גם בלעדינו.  מדובר בתהליך חברתי שעובר על המדינה בלווי כניסתו של האסלאם הרפורמיסטי לפוליטיקה, כפי שאירע באלג'יריה לפני מספר שנים. התהליך הואץ בשל דחיקת רגליה של טורקיה מאירופה על רקע אי קבלתה לאיחוד האירופי. עוד קשור העניין להתחזקותה של איראן כמעצמה שיעית אזורית מובילה וטורקיה כמדינה סונית ומתחרה רבת שנים לאיראנים, מעוניינת לשמר את מעמדה האזורי, גם אם נראה כרגע שיש "ירח דבש בין המדינות".  אנחנו צודקים, אך לא תמיד חכמים ונדחפים ל"מרכז הזירה" גם כשהיא לא ממש קשורה אלינו ישירות.

לסיכום יש הרבה עוולות שניתן לקשור לראשם של הטורקים, אך אנטישמיות איננה אחת מהן. עוד כדאי לבחון את כל הסוגיה במשקפיים רציונאליות ולא אמוציונאליות ויתכן ונגיע למסקנות שונות לגבי חשיבות יחסינו עם הטורקים בהיבט הכלל אזורי במיוחד מול האיראנים.