ארי פולמן קנה מיטה חדשה לבן שלו ברהיטי שאול ברחוב הרצל בתל-אביב. כ-2200 ש"ח, מיטת נוער עם מיטה נוספת נפתחת ומגירות – תתחדש.

את החשבונית, ביקש לשלוח למשרדו ברחוב יהודה הימית עשרים ומשהו. שאול המוכר, שהתקשה בתחילה לקלוט את שמו של הלקוח זריז ההחלטה (אריק? אריק? אריק? אה, ארי בלי ה-ק!) הציע לרשום על החשבונית – ריהוט משרדי, הצעה שהתקבלה בשמחה ע"י ארי.

והילד? אותו לא מעניין כלום. לא זמני אספקה, לא מע"מ ולא חשבונית. כל מה שהוא רוצה זה "אגינה" (או לגינה בעברית מצויה למי שאין לו ילדים). וארי? בעודו חוצה את מפתן החנות החוצה נשמע אומר: "בוא, עכשיו הולכים לגינה".