הקרב ביער אפין

המלחמות והחיסולים ההדדיים במשפחות הפשע בישראל, ובמיוחד הסכסוך המתוקשר במשפחת אבוטבול, הזכירו לי שיר שמאוד אהוב עלי:

הקרב ביער אפין

לאורך דרך היער חונות מאות מכוניות – מפוארות ונוצצות.
מטענן מגוון מברים נפתחים ועד מכוניות סכו"ם – סופר מכוניות!
כי היום הוא היום בו יפתרו, בו יישבו,
את אי ההסכמה על גבולות טריטוריית הכנופיות.

הנה ווילי רייט עם בחוריו –
רעש נוראי, אלו נערי בילי!
והנה הבריונים של ג'ון הקטן, במיטב אופנת השודדים,
החובטים הנובחים – שודדי העל!
כי היום הוא היום בו יפתרו, בו יישבו,
כן הלוחמים הנוצרים הנלחמים להגנת העניים.
גיבורי האיסט אנד חייבים לנצח…

הקרב ביער אפין,
כן זה הקרב ביער אפין,
על מפתן דלתך.
לא ראית דבר כזה,
לא, טרם ראית דבר כזה,
לא מאז מלחמת האזרחים.

נעריו של ביל מגיעים מהגבעה,
והבחורים של ג'והני ממתינים בדריכות.
עם צעקת הכרוז, כולם מתחילים להכות
– אין אקדחים בתחרות הג'נטלמנית הזו.
ג'ורג'י נכנס מצד שמאל
עם שרשרת מעופפת סביב ראשו.
והרולד דמורה, מארט ליטרטורה,
משחית את העץ הקרוב.
(הנה באים הפרשים!)

באמצע שאגת הקרב,
החשבונאים עוקבים אחר בתוצאות: 10-4.
הם מעולם לא היו לבד, לאחר שהשיגו רדיו טלפון.
הפעמוניות מצלצלות לסאם מתוק שפתיים, חזיר אמיתי,
מחלק לחם וריבה ממש כמו בפיקניק.

זה 5-4 לויליאם רייט, שצבר את הונו בלילות דרבי.
כשבילי היה ילד, משוטט ברחובות,
הילדים האחרים התחבאו – בחיי!
ועכשיו, לאחר קריירה מייגעת בענף האבטחה, הוא עשה זאת.
העסקים שהיו זקוקים לעזרה היו אלה שלא שילמו.

אביא לכם בהפוכה במהירות! אמר מיק הפריק, טרי מהכלא.
אני מוכר חופשות מוזלות. וכשהם עוזבים,
אני מבקר אותם – וזה משתלם!
וחברו, לן הנוזלי בשמו,
על יין, נשים ותהילת וונדסוורת,
מאיים אשבור ת'רגליים לבן זונה שהפליל אותי!

קראו לי הכומר כשנכנסתי לכנסייה ללא רבב,
מעסיקי התחלפו אך השם נותר.
הכל החל כשיצאתי לסיור,
בתקווה למצוא קצת ריהוט.
עקבתי אחר שלט – שאמר שידה יפהפיה,
והוליך לאישה שהראתה לי את מיטבה.
היא הופתעה כשבמהירות עצמתי את עיני.
אז היא צלצלה בפעמון, וכשד משחת,
בוב הסנוב לעבודתו הגיח בנחת
לראות מה הבעיה.
לואיז, קשה להשביע את רצון האב?
אתה מספר לי!
אולי כבודו, אם זה לא מאוחר
נוכל לעניין אותך בצלחת סטפורדשייר בסגנון שמרני?
או לא, אני, יש לי מוניטין.
אך השטן השתלט על נשמתי וקול קרא ירה!

בכדי להציל את הטירה, ביקרתי אנשים,
ובכך עסקתי כשפגשתי את ג'ון הקטן.
הוא קיבל את שמו, כך הבנתי,
כשהשופט אמר אתה רובינג הוד.
הוא סיפר לי על המוסד המוזר שלו,
שהגה בעת המופע בוודסטוק,
הוא נאלץ להסתיר את שמו הידוע לשמצה.
לעניים היתה זו גאולה מדלת לדלת.
אבל עכשיו עם תמונת הגורו התורן על הקיר,
זו אהבה, שלום ואמת בע"צ לכל המחפשים.

הוא העסיק אותי כמתקן-קארמה, מלא קסם.
ידיו נפרשו לקבלת הנדבות.
ולכן אנו כאן

בקרב ביער אפין,
כן זה הקרב ביער אפין
על מפתן דלתך.
נשמור על נשמתכם בפרוטות,
ונשמור על החנויות והבתים שלכם,
עבור רק עוד קצת.

נכנס בוו שמאלית הקצב מבת'נל גרין,
אבל הוא מנוטרל מימין ע"י שרשרת אנשי הכנופיות של מיק,
ולן הנוזלי, עם אנשיו אוחזי הבקבוקים המנופצים,
מנחיתים חבטות בגרגרתו של בוב הסנוב.
כשהנשקן שלו מרוסק, בוב נראה לחוץ,
אבל ג'ונס הקנקן מכה בלן ישר בספל,
והרולד דמורה, שעדיין איננו בטוח,
יורה אצטרובלים מהמקלעת שלו.
(הנה באים הפרשים!)

מעלה מעלה, מעל הקהל,
גאים בתוך ענן הכסף שלהם
הנועזים והחצופים, נראים בכהות מבעד לכוס.
למשרת יש ריבה בשיער, רוי מנדב את השאריות,
כמו בכל פיקניק.

לאורך דרך היער, זהו סוף היום
והעננים התפזרו.
כל אחד קיבל את שלו – הם יצאו לספירה
בשברו של היום.
כשהלימוזינות חזרו לבדיקה הסופית, זה גמור
– כל מה שראו היתה עיסת הבוקר.
איש לא נותר בחיים – כנראה תיקו.
אז הברונים השחורים הטילו מטבע ליישב את התוצאה.

ההשראה לשיר מידיעה חדשותית שעסקה בריב שתי כנופיות יריבות על אזורי השליטה והחסות באיסט-אנד.

למרות שניסיתי כמיטב יכולתי לתרגם את ביטויי הסלנג האנגלי, אין כמו שפת המקור להעביר את אווירת השיר. הוא הקרב ביער אפין.

כל הזכויות לשיר שמורות ללהקת ג'נסיס מתוך האלבום "מוכרים את אנגליה לפי משקל".

קודאק כרום – סופה של תקופה

Kodakchrome

Kodakchrome

קודאק הודיעה לאחרונה כי היא מפסיקה לייצר את סרט הצילום הצבעוני הידוע שלה, קודאק כרום.

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת גורמת במקרים רבים לדחיקתן של טכנולוגיות ישנות מעל במת ההיסטוריה. במקרה הזה דוחקות המצלמות הדיגיטליות את יריבותיהן האנאלוגיות.

בכלל, טכנולוגיות אנאלוגיות הולכות ונעלמות מעל פני האדמה. בארה"ב (ובקרוב גם אצלנו?) כבר הפסיקו את שידורי הטלוויזיה האנאלוגיים. ויש עוד אינספור דוגמאות אחרות להשתלטות הדיגיטלית.

אהבתי את המצלמות עם סרטי הצילום. כל תמונה דרשה השקעה ותכנון מדוקדק, ותמונה טובה בהגדלה עלתה באיכותה על ההגדלות הדיגיטליות. אבל גם אני נכנעתי לנוחות ולמהירות שבצילום הדיגיטלי.

מישהו רוצה אריזה חתומה של קודאק כרום (פג תוקף בשנות התשעים)?