ארי פולמן קנה מיטה חדשה לבן שלו ברהיטי שאול ברחוב הרצל בתל-אביב. כ-2200 ש"ח, מיטת נוער עם מיטה נוספת נפתחת ומגירות – תתחדש.

את החשבונית, ביקש לשלוח למשרדו ברחוב יהודה הימית עשרים ומשהו. שאול המוכר, שהתקשה בתחילה לקלוט את שמו של הלקוח זריז ההחלטה (אריק? אריק? אריק? אה, ארי בלי ה-ק!) הציע לרשום על החשבונית – ריהוט משרדי, הצעה שהתקבלה בשמחה ע"י ארי.

והילד? אותו לא מעניין כלום. לא זמני אספקה, לא מע"מ ולא חשבונית. כל מה שהוא רוצה זה "אגינה" (או לגינה בעברית מצויה למי שאין לו ילדים). וארי? בעודו חוצה את מפתן החנות החוצה נשמע אומר: "בוא, עכשיו הולכים לגינה".

אבא ודור משחקים במשחק מחשב. אבא לא נזהר וטרזן צונח לאיזו תהום נסתרת.

דור: "אוף אבא אמרתי לך להזהר, אתה כזה שמוליאל!".

נלויתי היום לדור ולילדי גן מיכל לסיור בחוות טל טלה שבבאר יעקב.

הסיור החל בארוחת בוקר בין חבילות קש הפזורות בשטח החווה הגדולה. לאחרמכן הסבירה המדריכה גלית על משפחת הצאן ועל הכבשים והעיזים הגדלים בחווה.

בהמשך ניגשו הילדים להאכיל את העיזים בקש ותבן, ודור אפילו אזר אומץ ללטף את קרני העיזים. הילדים התאספו סביב גלית בכדי לראות כיצד חולבים עז, ולאחר מכן חלבו כל אחד בתורו את העז.

החלב נאסף לכד גדול, ואז התכנסו הילדים שוב בסככה המוצלת בין ערימות הקש. החלב חולק ביניהם בכוסות, והם למדו להכין גבינה ע"י הוספת אנזים מזרז לכוסות החלב, שהפך את החלב למוצק בתוך מספר דקות (תוך דקלום מילות הקסם – "הוקוס, פוקוס, חלב, חלב, הפוך לגבינה").כמו-כן למדו הילדים על תהליך הפיסטור ומדוע אסור לשתות ולאכול מוצרי חלב שלא פוסטרו ומכילים גם "חיידקים רעים" שמומתים בתהליך הפיסטור. בהזדמנות זו זללו הילדים גם חטיפים וממתקים לרוב.

לאחר הכנת הגבינה עברו הילדים לאפיית פיתות על גבי סאדג'. כל ילד קיבל כדור בצק שאותו שיטח ורידד עד לקבלת פיתה שטוחה ורחבה, וגלית המדריכה אפתה את הפיתות על גבי הסאדג' החם. הילדים קיבלו צלחות עם גבינת פטה ועיזים (מפוסטרת, אל דאגה) ואכלו אותן עם הפיתות שהכינו לעצמם.

בסוף הסיור קיבל כל ילד ארטיק קרח, וחזרנו באוטובוס (שעבור הילדים הינו חוויה בפני עצמה) אל הגן.

לסיכום: מקום מומלץ לביקור, ביחוד לילדים עירוניים שחיי החווה רחוקים מליבם. במקום חנות שמוכרת מתוצרת החווה (גבינות), ובית קפה שבו יכולים ההורים לחכות לסיום פעילות הילדים.

התכנסנו היום בבית הקברות החדש בראשון-לציון לאזכרת שנה לפטירתו של אבי ז"ל. בקטע "הדתי" ניהל חמי, עמירם, את הקראת הפסוקים מפרק תהילים קיט (על פי האותיות: ר פ א ל נ ש מ ה), ואת אל מלא רחמים. אריק קרא את קדיש היתום יחד איתי.

לאחר מכן נשאתי את הדברים הללו:

אבא,
עברה שנה מאז נכנעת למחלה שהכריעה אותך.
כבר שנה שאנו מרגישים בחסרונך ומתגעגעים אליך מאוד.
חסרות לנו השיחות הארוכות שהיינו מנהלים, חסר הידע, הכשרון, הציורים, הנגינה, משחקי השחמט.
אהבנו לדבר ולהתווכח על כל נושא, בעיקר בנושאי טכנולוגיה והנדסה, והשיחות איתך חסרות לי מאוד.
גם דור זוכר ומתגעגע. למרות שהוא היה קטן הוא נזכר מדי פעם ושואל איפה סבא? הוא רוצה שתצייר לו את הציורים היפים שהיית משרבט בדקות, שתנגן לו בחליל את השירים שאהב ושתלמד אותו לספור ולקרוא.
אהבנו לשמוע את הסיפורים שהיו לך על המשפחה, הצבא, העבודה שלך והטיולים בחו"ל.
כבר שנה שהשארת אותנו לבד ועזבת למקום אחר. זכית לראות את הנכדים, ובשנה שאינך עמנו הם גדלו והתפתחו.
אבא,
תשגיח עלינו ועל המשפחה.
מתגעגעים אליך מאוד – המשפחה, החברים, העמיתים לעבודה וכל מכריך ומוקיריך.

ולסיום אלקס נשא דברים בשם עמיתיו לעבודה של אבא.

הטקס היה מרגש מאוד ורבים הזילו דמעה.

אמא נעלבת כשדור אומר שהוא אוהב את אבא יותר.

אמא: מה אתה אוהב את אבא יותר?

דורמזהה את המוקש שבשאלה המכשילה ועונה: לא, אני אוהב את אמא ואת אבא באותו אוהב.

בחוץ נשמעת צפירה רמה.

דור: אבא – שמעתי עכשיו את צפירת העומר.

נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל –
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אז ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר…

(אליפלט) מילים: נתן אלתרמן

לזכר חללי מערכות ישראל, חיים גולדיס ורפא ויינרייך ז"ל.

השנה חזרנו בחופשת הפסח למלון גני דן באשקלון, לשניימים עם דור ועדי לאחר שבשנה שעברה היינו כאן עם דור והוא מאוד נהנה.

המלון מציע מגוון רחב של אטרקציות לילדים, והשנה החלטנו שגם עדי יהנה מהשהות במלון. הילדים נהנו מאוד, ומרבית היום הסתובבו בין המתקנים השונים: מתקנים מתנפחים (כ-6 מתקנים מתנפחים גדולים ומגוונים), מסלול מכוניות חשמליות (כ-4 מכוניות שנוסעות במסלול מעגלי כ-5 דקות לסיבוב), מגרש מלא תלת אופניים (כ-6) לילדים קטנים קצת יותר. יש גם מתחם חדרי משחק ובו: חדר ג'ימבורי, חדר בובות, חדר מטבח וכלי אוכל, חדר מתקני נגינה ובובות פרווה, חדר מכוניות משאיות וטרקטורי משחק, חדר תאטרון בובות וספרי קריאה, מתחם מחשבי משחק לכל הגילאים (מקומפי ועד טרזן – 4 מחשבים)וחדר קולנוע עם ספות וכריות ובו מוקרנים כארבעה סרטים ביום, חלקם מדובבים. יש גם בריכה מקורה ומחוממת (למרות שהשנה הילדים היו קצת מצוננים ודילגנו על הבריכה).

בחדר היה קצת צפוף עם שתי מיטות הילדים שהתווספו. האוכל למבוגרים כבמרבית בתי המלון בארץ וברשת דן, ולילדים נקניקיות, תירס, צ'יפס, שניצלונים וכו'.

באשקלון עצמה אין מי יודע מה לחפש – חוץ מחוף הים הקרוב מאוד למלון ומהווה מוקד פעילות נוסף לילדים בעונת הקיץ. בשנה שעברה יצאנו עם דור לפאב במרינה באחד הערבים, אבל השנה היה קשה לצאת עם שני הפושעים הקטנים בערב והסתפקנו בפעילויות במלון – ערב שירים וריקודים בלילה הראשון וקרקס סיני (שהותיר את הילדים וחלק מההורים פעורי פה) בערב השני.

השנה נוסף גם שולחן טניס ליד חדרי המשחקים. מצב המחשבים לעומת זאת, התדרדר מעט יחסית לשנה שעברה (חלק מהמקלדות לא תפקד במאת האחוזים).

לסיכום: מומלץ להעסקת הילדים במשך כיום יומיים (עד שהם ממצים את העניין).